הספר לא מלמד אותנו איך לפעול, אלא נותן את התשתית לחקירה שלנו ולמידה של גישה חדשה. מי שרוצה להעמיק עוד בגישה ובעיקר בפרקטיקה שלה, יוכל לקרוא את "תקשורת לא אלימה – שפה לחיים" או ללכת לקורס בגישה. יש כאלה לא מעט בארצנו.
כמה התרגשתי לקבל לידי את הספר הזה! כתב אותו מרשאל רוזנברג, מייסד התקשורת המקרבת, ובתור אחת שהתנסתה לא מעט בסוג הזה של תקשורת, ויודעת כמה טוב זה יכול לעשות למערכות יחסים, ציפיתי לשמוע מה הוא אומר על הורות.
ואכן לא התאכזבתי.
הספר הזה פותח את המחשבה לגבי כל מיני דברים שנחשבים כמובנים מאליו בתרבות בה אנו חיים. כמו עונשים ופרסים וכמו התמודדות עם קונפליקטים. הוא מראה לנו איך אנחנו מקטינים את הילדים ולא מתייחסים אליהם בכבוד הראוי להם רק בשל גילם. כדוגמא הוא מספר על ניסוי שנהג לערוך בסדנאות שלו – הוא מחלק את ההורים לשתי קבוצות ולשתיהן נותן את אותו הקונפליקט לפתור. לקבוצה אחת הוא אומר שהקונפליקט הוא עם הילד שלהם, ולשניה עם שכן. בקבוצה עם הילד הפתרונות הם הרבה פחות סובלניים ונעימים. כן, אנחנו מדברים לילדים שלנו לפעמים בצורה מאוד תוקפנית. בצורה שלא היינו רוצים שיתיחסו אלינו, ולרוב אנחנו לא מדברים כך לאף אחד אחר.
אף אחד לא רוצה להתייחס לילדיו בתוקפנות. ואני יודעת בתור מנחת הורים עד כמה הורים מתייסרים על כל צעקה שהם צועקים על ילדיהם. אבל אנחנו לא יודעים איך אפשר אחרת. חוששים שאם לא נציב גבולות ברורים וחדים, יהיה כאוס. רוזנברג מתייחס גם לזה. הוא אומר בפירוש, שההצעה שלו היא לא מתירנות שבה הילדים עושים את כל העולה על רוחם, אלא סוג חדש של דיאלוג בו יש מקום לרצונות של הילדים ושל המבוגרים. שזה לא אחד על חשבון השני.
אני חושבת שהתפישה הזאת זרה לרובנו. אנחנו לא מספיק מכירים אפשרות כזאת שכל הצדדים יוצאים מרוצים מקונפליקט. וזו הבשורה של התקשורת המקרבת וגם של הספר הזה.
הקריאה בספר הזה נותנת לנו אפשרות לראות את הדברים אחרת. להסתכל על ההתנהגויות האוטומטיות שלנו בביקורתיות מסויימת ולרצות סוג אחר של תקשורת, אבל הדרך למימוש לא קלה. פשוט כי אנחנו לא רגילים. כי מעולם לא לימדו אותנו לחשוב ככה. ולכן רוזנברג מספר גם על הקשיים שלו ביצירת השינוי הזה בתוך המשפחה שלנו, ומזכיר לנו להתייחס לעצמנו בחמלה ובאהבה, גם כשאנחנו טועים.
הספר לא מלמד אותנו איך לפעול, אלא נותן את התשתית לחקירה שלנו ולמידה של גישה חדשה. מי שרוצה להעמיק עוד בגישה ובעיקר בפרקטיקה שלה, יוכל לקרוא את "תקשורת לא אלימה – שפה לחיים" או ללכת לקורס בגישה. יש כאלה לא מעט בארצנו.
גם למי שלא יבחר לאמץ את התקשורת המקרבת לחייו, הספר הזה עושה שירות גדול. הוא מזכיר לנו לשים את הקירבה במשפחה שלנו לפני הכל. ואת זה אפשר לעשות בכל מיני דרכים.
ממליצה בחום!
סדרת המלצות על סיפרי הורות טובים – כאלו שבאים מגישה של הקשבה וקירבה.
מאת גילה ישראל, מלווה הורים בגישת הורות כמעשה ניסים
