אז מה לעשות, כשאומרים לך: כשהילד הולך לישון גם את הולכת לישון זו סיסמה יפה אבל לא תמיד פרקטית, בכל זאת את רעבה, רוצה לדבר עם אמא שלך, להוציא קיטור אצל החברה, להתעדכן מול האינסטגם / פייסבוק, ללמוד בבלוגים/פורומים איך להיות אמא טוב יותר, לבשל, כביסה, וגם הבעל רוצה תשומת לב ואם יש עוד ילד גדול ברקע אז בכלל אין מה לדבר .
]מאת: סוזאן גורי
מזל טוב אתם הורים, לא מאמינים שמאהבה כזו נולד יצור מתוק כל כך והוא שלכם, אתם מאוהבים עד מעל האוזניים, ברור.
אז למה דווקא עכשיו שהכל צריך להיות כ"כ מושלם הוא לא מבין אותי? למה הוא לא רואה אותי? למה דווקא עכשיו שהפכנו למשפחה היא מתחילה להיות כזו קטנונית? למה היא בוכה כל הזמן? היא לא רואה כמה אני משתדל?
בואו נדבר על זה – האתגר בזוגיות שאחרי הלידה.
כולם מסביב מכינים אותנו ללידה, איך להיות הורים, על הקשיים הצפויים עם התינוק, מה לקנות איך להניק וכו' אבל אף אחד לא מכין אותנו לרגע שאחרי, עם בן/בת הזוג. מה קורה לזוגיות היפה שלנו, הרי הייתה לנו זוגיות כ"כ חזקה לפני כן.
תופתעו לדעת שזה לא רק אצלכם כך, הרבה זוגות חווים את הטלטלה הזו בזוגיות לאחר לידת הילד הראשון.
קיים פער בין מה שדמיינו שהזוגיות/המשפחתיות שלנו תראה לבין המציאות.
האתגר הגדול שלנו הוא שד העייפות, פתאום יש לנו מעט שעות שינה ואנו נדרשים לקום לעיתים קרובות יותר, להניק, להאכיל, לחתל וכו' סימני העייפות מתחילים לתת את אותותיהם בסימנים שחורים מתחת לעניים , קושי מחשבתי, כל דבר לוקח לנו יותר זמן לביצוע, אנחנו לא זוכרות איפה שמנו כל דבר ומתעצבנות הרבה יותר מהר, אנחנו פחות סובלניות כלפי הסביבה אבל על השכנה או החברים אנחנו לא מוציאות את הכעס ובטח שלא על התינוק הקטנטן אז מי נשאר שם? הבעל שגם כך חסר אונים ומתחיל כבר לפחד מהאישה הענוגה שלו שהפכה למפחידה. מטבע הדברים נשים יותר עיפות כי אם הן מניקות אז הן קמות יותר פעמים בלילה, והבעל חזר כבר לעבודה והוא צריך לקום בבוקר ואנחנו ב"חופשת" לידה אז ברור שאנחנו נקום. והוא בכלל לא שומע כלום ( מה היא ישנה כל הלילה?)
אז מה לעשות, כשאומרים לך: כשהילד הולך לישון גם את הולכת לישון זו סיסמה יפה אבל לא תמיד פרקטית, בכל זאת את רעבה, רוצה לדבר עם אמא שלך, להוציא קיטור אצל החברה, להתעדכן מול האינסטגם / פייסבוק, ללמוד בבלוגים/פורומים איך להיות אמא טוב יותר, לבשל, כביסה, וגם הבעל רוצה תשומת לב ואם יש עוד ילד גדול ברקע אז בכלל אין מה לדבר . וברגע שאת נכנסת למיטה הרדאר אצל התינוק מופעל והוא קם. עצרי, נסי לנהל שגרת חיים יותר קלילה הילד הלך לישון נסי לעשות משהוא אחד שחשוב לך, להפעיל מכונה או לשים סיר מרק על אש קטנה או שיחה קצרה עם חברה…ולכי לישון, גם שינה של חצי שעה תיתן לך אנרגיה טובה לעוד כמה שעות.
אם את מניקה את יכולה להניק הנקה אחרונה בסביבות שמונה תשע בערב ולהשאיר לבן/בת הזוג בקבוק שאוב שייתן לקטנטן בסביבות אחת עשרה שתים עשרה בלילה וכך תוכלי לישון במשך 5-6 שעות רצוף מידי פעם.
תפעילו את הסביבה הקרובה, כולם רוצים להרגיש מועילים אז למה למנוע מהם את הטוב הזה בקשו מסבא, סבתא, חברים טובים ששואלים מה אפשר לעזור או מה אתם צריכים. בקשו אוכל חם, מרק טוב, קניות, קיפול כביסה. גם הדברים הקטנים שיכולים לעזור כמו רק להוציא את הילד הגדול מהגן, או להיות בבית כדי שתוכלו להשלים מעט שעות שינה בנחת.
יחד עם זה חשוב שתלמדו איך להודיע למשפחה לשמור מרחב ושלא יכנסו לכם לוורידים(בלי לפגוע בסבתא)
"ציפיות יש בארון" מכירות את האמרה המעצבנת הזו, אבל בואו ננסה לא לצפות ש…, לא לצפות שבן הזוג יבין שאני רוצה להתקלח כי פלטו עלי כל היום, לא לצפות שהיא תבין שאני רוצה שתתפנה אלי לשמוע איך היה היום שלי בעבודה, לא לצפות שהיא תדע שאתה רעב כי הרגע חזרת מהעבודה….
אם את/ה רוצה משהוא פשוט תבקש/י הם לא רואים את שקית הזבל ליד הדלת אז הם ינחשו שאת רוצה שהוא יהיה בבית בשעה 16 כי היה לך יום קשה? הגזמת! במקום לצפות ואח"כ לכעוס שתפי אותו בתחושות שלך, תבקשי ממנו עוד לפני שהכעס עולה כי אח"כ זה כבר נשמע לא טוב, הייתי רוצה ש…, אני אשמח אם.
זה נשמע אחרת ומעורר יותר רצון לשתף פעולה ובכלל זכרי גברים צריכים שיפעילו אותם תהי ספציפית ומדויקת בבקשות שלך תאמיני לי הוא מעדיף שתגידי לו מה לעשות מלנסות ולנחש אותך. ערכו דיאלוג מכבד ותאום ציפיות.
פרגני לו את לא היחידה שנולד לה כאן ילד, וגם הוא כבר לא ישן כמו פעם, ולבית שלו פלשה משהיא מפחידה שהעלימה את אשתו האהובה ☺. וגם הוא רוצה לחלוק את היום שלו עם מישהו. וגם הוא רוצה להתענג על הנסיך/ה. תני לו להיכנס הביתה בחיוך אל תתקעי לו תינוק בפרצוף כבר בדלת בצרוף פתק: קח!! תני לו כמה דקות להחליף בגדים ולהתרענן.
לך בעל יקר אני ממליצה רגע לפני שאתה מגיע הביתה לקחת פסק זמן קצר לקפה בדרך או לשיחה קצרה עם החבר לפני שאתה עולה הביתה (כן אנחנו כבר יודעות שגם אתם מקטרים עלינו לא מעט ) זכור היא הייתה כל היום בבית עם גוזל מתוק אבל בכיין שדרש לינוק והיא מרגישה כבר כמו פרה נחלבת, זה לא הזמן לביקור ארוך בשירותים. ארוחה קלה תעלה על מדי ב וקדימה למשמרת שלך.
פרגן לה כמה רגעים עם ידיים פנויות מילד, תכין לה משהוא לאכול, תן לה להתענג על מקלחת טובה שגם אם התינוק מתעורר או בוכה אתה לא נגש לשאול אם היא סיימה (אל תדאג היא לא תתחבא שם לנצח), וגם אל תעמוד מאחורי הדלת עם הקטנצ'יק כשהוא בוכה. נסה להרגיע אותו, לך לקצה השני של הבית.
מקלחת טובה מאוששת את הגוף והנפש, נסה לסדר מעט את הבית, להדיח כלים או לפנות מדיח. כשהבית מסודר אנחנו רגועות יותר (אל תשאל אותי על הקשר זה פשוט כך) והטיפ הכי חשוב אל אבל ממש אל תשתמש במשפט: "מה אין אוכל בבית מה עשית כל היום…" אלה אם אתה ממוגן כהלכה
פרגנו לעצמכם זמן זוגיות, לכו לבית קפה/מסעדה לפחות פעם בשבוע, תפגשו עם חברים, צאו לסרט או לכל הפחות שבו לראות ביחד סרט בבית, צרו לעצמכם רגעים אינטימיים שהרי גם את הזוגיות יש לתחזק אחרי בילוי משותף יהיה לכם כיף יותר ונעים. מניות היא חלק מיחסים אם יש תקשורת טובה יש מניות טובה. זכרו כולם רוצים חיבוק נשיקה ושיואבו אותם
דברו על זה אם משהוא מציק לא לשמור בבטן כי אח"כ שזה סוף סוף יצא זה יצא בגדול ומכוער. אם החלטתם לדבר אל תעשו את זה בבית זה עלול לצאת מפרופורציה ולהיות מכוער צאו לבית קפה. תפרקו מה שיש לכם. השיחה תהיה נעימה יותר במקום ציבורי ומחוץ לבית. הרבה פעמים בן/בת הזוג פשוט לא מודעים למה שאנחנו "סוחבים" אתנו בבטן והכל יכול להסתדר בפשטות אילו רק נשתף.היו מוכנים לוויתורים ככה זה בזוגיות אבל תשכחו להעצים אחד את השנייה. בטיפול ברך הנולד ובכלל.
שחררי, את כבר לא יכולה להמשיך ולהחזיר בתפקיד הבכיר של ניהול העולם, תרשי לעצמך לעגל פינות ולוותר פה ושם. אז הוא לא ישטוף את הבית כמוך או יקפל כביסה כמו שצריך, אם את רוצה שהוא ימשיך לעזור לך תזכרי לתת לו משוב חיובי. פרגני לו על המאמץ עם הניסיון יבוא השיפור…. או שלא ☺
אין מה להתבייש אתם לא הזוג הראשון וכנראה גם לא האחרון שזה קורה לו לכו לאיש מקצוע שיעזור לכם לעשות סדר בדברים
משברים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, העניקו אחד לשני כבוד ופרגון משם צומחת האהבה
סוזאן גורי דולה ומדריכת הכנה ללידה מבית גְּדוּלָּה – מרחב להתפתחות ועוצמה נשית
