הילדים לומדים המון מצפייה בנו ההורים ויש לנו השפעה מכרעת על התנהגותם ועיצוב אישיותם. גילויי אמפתיה לרגשותיהם, צפייה בהתנהגות שלהם מבלי לבקר, אלא ממקום מכיל, משתף ומשקף. שמירה על עקביות, מסרים אחידים תקשורת והבנה, כל אלה יחד תורמים לתחושת ביטחון אצל הילד והוא למד לסמוך על הוריו וכתוצאה מכך גם על הסביבה.
מאת: אתי הלוס – מנחת הורים וצוותים בגישת האינטליגנציה הרגשית
ילדים לומדים ומתפתחים תוך כדי חיקוי הסביבה, מתצפתים מהצד ולומדים את התנהגות המבוגר .
הצבת גבולות בגיל הרך, היא מן המשימות הראשונות והיותר חשובות.
הילד לומד להכיר התנהגויות מסוימות וככל שחולף הזמן גם להבין אותם. כך למשל-ילד שמבקשים ממנו לא לטפס על השולחן או הכסא, עם הזמן לומד להבין את הסיבות לכך.
לא אחת הילד מתבקש להיכנס לאמבטיה, או להתמיד בשעת שינה והתחושה היא שיש כאן משימה לעמוד בפניה. מה עושים?
כועסים, מענישים. האם זאת הדרך?
מה כן?
גבולות בהיגיון
כיצד נדע להציב/להעניק גבולות לילד?
בבואנו להעניק גבולות לילד בתא המשפחתי, עלינו לבחון מספר צעדים:
מהם הגבולות החשובים/רצויים לנו?
האם הגבולות תואמים לשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד?
הגבולות שאנו מעניקים לילד, הם גבולות שאנחנו בעצמינו מקפידים ליישם?
ילדים צעירים שרק לומדים להכיר את יכולותיהם וחווים את הסביבה באמצעות החושים, יתקשו לעמוד "בהבטחות". הבקשה פעם אחר פעם לשמור על האגרטל היקר שקיבלנו מזכרת מסבתא, או להישמר מהכנסת האצבעות לשקע, מתגלה כלא ישימה ויתרה מכך אף מפתה.
זוהי דוגמה לגבול שלא ננסה להציב לילד, הוא צעיר ולא מסוגל לעמוד בזה. פעולה פשוטה של הרחקת החפץ המסוכן מהישג ידיו של הילד וכיסוי השקעים, יתנו מענה יעיל ונכון.
כשנבקש מהילד להתנתק מהטלפון ולו גם אם נחליט שחשוב שיתנתק למשך שעה, נוודא שגם אנחנו מיישמים ונשמש מודל לחיקוי עבור הילד.
מדוע קשה לנו להציב גבולות לילד
הילדים הקטנים שלנו, שעד לא מזמן היו "חסרי אונים" ותלויים בנו לביצוע כל פעולה, גדלים וכבר לא כל כך רוצים את עזרתנו. הם מנסים ומתעקשים לחוות את הסביבה בעצמם ובדרך שלהם.
אנו ההורים מאידך- חשים שעדיין מוקדם ל"שחרר" את ה"תלות" של הילד בנו. בעינינו הוא עדיין התינוק שלנו ורק רוצים לתת, להעניק, לעזור ומבלי ששמנו לב "נולד" לו קונפליקט.
בחוויה שלו, הילד חווה חוסר רצון ושיתוף פעולה של ההורים עם הרצונות שלו. הוא לא מקבל הזדמנות להתנסויות, וכל מה שנאמר לו:"את זה אסור, לשם אל תלך, כאן מותר ולשם אל תתקרב"
אז איך מעניקים גבולות?
*הסבירו לילד מהו גבול? מה חשיבותו ואת מטרתו.
*שתפו את הילד בבחירת הגבולות, ככל שהילד יגדל אפשרו לו יותר בחירה. בהתחלה בחירה מבין שתי אפשרויות, אח"כ בחירה חופשית. ככל שהילד גדל בחירותיו יהיו נכונות, מדויקות ומושכלות.תפקידנו ההורים לאפשר את הבחירה ולבדוק באיזו מידה ניתן להתחשב בבקשתו.
כך למד הילד שדעתו חשובה, הוא לומד לקבל החלטות ולקחת אחריות על הבחירות שלו
עקביות
לא מעט פעמים אנו מוצאים את עצמינו בקונפליקט פנימי תמידי. לעיתים ממש מתחשק לנו ש"יניחו" לנו, שכל אחד "יעשה" את מה שבא לו, שילכו לישון מאוחר, שיקומו מאוחר, אם בא להם לישון מבלי להתקלח אז שיהיה.
יתכן ופעולות אלה יתאימו להווי של חלק מהמשפחות, אך רובינו רוצים שהילדים שלנו, ילכו לישון בשעה סבירה, יתקלחו בזמן ויקומו בזמן סביר בבוקר.
על מנת שפעולות אלה יהיו ברי קיימא והגבולות שאנו רוצים להעניק לילדים שלנו יהיו גבולות ברורים, אחידים.
עלינו להיות עקביים.
העקביות שלנו ההורים, היכולת להיות סמכותיים בהעברת מסרים ברורים לילד, תורמת לתחושת היציבות והרגשת הביטחון של הילד בסביבה.
מאידך-אי הקפדה ועקביות, יוצרים אצל הילד תחושה של חוסר אונים, נוטעים בו בלבול ואף בהלה. מתעוררת אצלו תחושה של אי ודאות ואין לו על מי לסמוך. הוא פוגש הורה שבעצם "ללא מילים" אומר לו: "ילד יקר שלי, חוקים ניתן להפר".
הילד לומד שדבריו של ההורה הם חסרי משמעות ומכאן והלאה, הדברים שנאמרים לו על ידי המורה, המדריך …
*חשוב לזכור – הילדים לומדים המון מצפייה בנו ההורים ויש לנו השפעה מכרעת על התנהגותם ועיצוב אישיותם. גילויי אמפתיה לרגשותיהם, צפייה בהתנהגות שלהם מבלי לבקר, אלא ממקום מכיל, משתף ומשקף. שמירה על עקביות, מסרים אחידים תקשורת והבנה, כל אלה יחד תורמים לתחושת ביטחון אצל הילד והוא למד לסמוך על הוריו וכתוצאה מכך גם על הסביבה.
תגובות של כעס, מאבקי כוח ומתחים רק מחריפים ומקצינים את התנהגות הילד.
הענקת גבולות המטמיעה תהליכים נכונים של שיתופי פעולה, תקשורת והקשבה. הבנה, כבוד הדדי. מסר אחיד ועקביות, מכינה את הילד לעתיד.
הוא לומד כיצד להתנהל בחיים החברתיים גם מחוץ לבית, הוא מועצם ומקבל מקפצה להצלחה.
