תגית: ילדים גדולים

את צרכי הילדים לפני אלו שלנו, ולהיות סבלניים, ומיטיבים, ואוהבים, גם כשהיום יום שלנו עשוי ממעשים קטנים, כאלו שאין עליהם תודה ותגמול מידיים.

אילו אנשים אנו רוצים להיות והחשוב אולי מכל, מה מכל זה נעביר הלאה לילדנו, האם את מה שקיבלנו או בעצם את ההפוך לגמרי?האם אנו אוהבים את האדם שאנחנו?

בגלל האהבה הזאת הצלחתי לנגב נזלת וטוסיקים (זר לא יבין את הקושי… ), להתאושש מהר גם כשהבנתי שאמנם חמש בבוקר אבל היום התחיל, לחייך באמת ומכל הלב בכניסה לגן גם אחרי יום עבודה מתיש,

בתור חובבת אמנות אני לוקחת את הבן שלי, שיכונה להלן הגוזל (למרות שהוא כבר בן 10) לכל תערוכה מעניינת שאני יכולה למצוא. טוב – לא לכל, אבל בהחלט לא נרתעת אפילו לנסוע לכל מיני מקומות שונים ומרוחקים (ואני שונאת לנהוג) כדי שאוכל לראות בעצמי ולהראות לו דברים שווים.

לרוב הילדים יש קושי בוויסות הרגשי- אכזבה וכעס עלולים להוביל אותם להתקפי כעס מאחר ואין בידיהם את היכולת להכיל רגשות מתסכלים ולהביע את הרגשותיהם באופן שהסביבה תבין ותעזור להם. כלומר חוסר הוויסות נובע מחוסר יכולת של הילד (ושל סובביו!) להכיל את הרגשות הקשים בתוכו, ומחוסר הנכונות להכיר בהן כחלק מעולמו הפנימי. עצם היכולת להבין מה אני מרגיש ולמה, ולתת לכך ביטוי, ממתן בהרבה את עוצמת הרגש ומונע את ההצפה ואת אובדן השליטה.

ילדים בכל גיל סופגים ומבינים הכול ודינמיקה כזאת בין ההורים על כתפיהם הרכות עלולה ליצור כל מיני בעיות התנהגות או קשיים רגשיים אחרים.

את כבר חוזרת למקום העבודה שלך, צריכה לחשוב, ולבדוק, ולהחליט, בזמן כל כך קצר כשהוא עדיין כל כך קטן, איזה משפחתון ראוי לשמור עליו, לטפל בו, ולספק לו את צרכיו.

הסטטיסטיקה אומרת שזוג אחד משלושה יתגרש. אך עדיין ההחלטה להתגרש כשיש ילדים היא קשה ביותר. החשש העיקרי הוא האפשרות שתגרמו להם נזק לכל החיים