בחודשיים הראשונים חשוב מאד לספק את כל צרכי הילד ברגע שהוא צריך אותם ולא לתת לו לבכות בכלל. וגם אם בוכה לקחת אותו על הידיים, שירגיש שמישהו נמצא אתו בסבלו. בחודשים הראשונים החזקה על הידיים היא איננה פינוק. היא צורך של הילד למגע, לביטחון ולהגנה.
מאת: שולי שובלי "מטפלת גוף-נפש"
האם שאלת הקיום עולה אצלכם הרבה ?
מה התועלת בקיום שלי ?
מה אני עושה פה בכלל ?
בשביל מה אני קיים ?
אולי עדיף שלא הייתי ?
אתם מכירים אנשים שלא מרגישים קיימים בחיים. הם מתנהלים כרגיל, יש להם משפחה, ילדים ועבודה. אבל אין להם באמת את התשוקה לחיים.
כנראה שבשלב הראשון, שלב הקיים, הם לא קיבלו את הדברים בצורה תקינה ובריאה. כתוצאה מכך נוצר אצלם כיווץ בגוף, פצע פתוח, שמנהל אותם בבגרותם. הכיווץ/הפצע נמצא בתוך הגוף שלנו ואין לנו את היכולת לדעת עליו או להבין אותו, ועם זאת הוא מנהל אותנו ביום יום ומפעיל אותנו מבלי שנבחר בכך.
רוב האנשים שסובלים כבוגרים מהתקפי חרדה, לא עברו את השלב הזה בצורה תקינה ובריאה, וכתוצאה מכך יש להם את התקפי החרדה בחייהם הבוגרים.
התקף החרדה הנו פחד מאד גדול, שמלווה בתסמינים גופניים קשים, כמו: לחץ בחזה, זיעה קרה, רעידות בגוף, קשיי נשימה, דפיקות לב מואצות, בחילה, סחרחורת ועוד. הפחד הוא מאד גדול ותסמיני הגוף הם בלתי ניתנים לשליטה.
בהתקף חרדה התחושה היא שאני הולכת למות.
שלב הקיים הנו החודשיים הראשונים לחייו של הילד.
עד לרגע היוולדו התינוק היה בתוך הרחם של אמו 9 חודשים. הוא היה מוכל, מוזן, מחומם ועטוף מכל הכיוונים. בתוך הרחם של אמא הוא הרגיש קיים, בטוח ומוגן. ואז הוא יוצא החוצה לאוויר העולם. המערכות שלו עדיין לא עובדות לגמרי. אם זה מערכת השלד, מערכת העיכול, מערכת החושים, מערכת השרירים ומערכת העצבים. התפקיד היחידי שלו הוא לשרוד את החיים מחוץ לרחם. התפקיד היחידי שלו הוא להרגיש קיים, בטוח ומוגן, גם בחיים מחוץ לרחם. מאחר והוא חסר אונים ולא יכול לספק את צרכיו, אמו או דמות האם שלו, צריכים לספק את כל צרכיו.
בחודשיים הראשונים חשוב מאד לספק את כל צרכי הילד ברגע שהוא צריך אותם ולא לתת לו לבכות בכלל. וגם אם בוכה לקחת אותו על הידיים, שירגיש שמישהו נמצא אתו בסבלו. בחודשים הראשונים החזקה על הידיים היא איננה פינוק. היא צורך של הילד למגע, לביטחון ולהגנה.
ברגע שמספקים לילד את כל צרכיו בחודשיים הראשונים הוא יעבור את שלב הקיים בצורה תקינה ובריאה, ויגדל להיות בוגר שיש לו תשוקה לחיים וחי מתוך ייעוד וקיימות. ברגע שלא מספקים את צרכיו או לא יודעים מה הצורך שלו באותו הרגע והוא בוכה הרבה, נוצר אצלו כיווץ בגוף. לכיווץ זה קוראים "חרדת איון" איון עם א'. חרדה שאני איננו, לא קיים.
דוגמא:
רונית הגיעה אליי עם התקפי חרדה קשים. התקפי חרדה שלוו בתסמינים גופניים קשים.
בדקנו את סיפור חייה של רונית בכדי להבין מה היה בחודשיים הראשונים לחייה. אמה נכנסה להריון איתה, כשאחיה היה תינוק בן 6 חודשים. אמה היתה טיפוס חרדתי וכשהיא נולדה, אמה היתה צריכה להסתדר בבית עם שני תינוקות. תינוק בן שנה ושלושה חודשים ותינוקת שרק נולדה.
מאחר ואמה חוותה קושי רב בגידול שני התינוקות יחד ובהתמודדות עם שניים, שבוכים בו זמנית, ועם העובדה שהיתה מלכתחילה חרדתית, השלב הראשון, שלב הקיים, עבר על רונית בצורה לא תקינה.
היא פיתחה חרדות במהלך השנים, שהתפרצו במיוחד כשהיתה בהריון עם בנה הבכור. בעקבות התקפי החרדה היא התחילה לקחת כדורים פסיכיאטריים.
לאחר לידתו של בנה הבכור רונית חוותה דיכאון שלאחר הלידה והיה קשה לה לתפקד. עם השנים הכדורים הפסיכיאטריים הפסיקו להשפיע והמינון גדל אחת לתקופה, ונוספו כדורים חדשים בכדי לאזן את המערכת.
הכדורים פתרו את הסימפטום אך לא את הבעיה.
היא הגיעה אליי לאחר שחוותה קשיים ומצב רוח ירוד ביותר. חוסר כוח לעבוד, חוסר אנרגיה לבעלה ולילדים, רצון לשבת בבית ולא לעשות כלום. תחושה של דיכאון.
נכנסו לתהליך, שבו היא סיפרה לי את סיפור חייה ואת מה שקרה בילדותה. מהר מאד הגענו לכך שיש לה אח שגדול ממנה רק בשנה וקצת , ואת הקושי של אמא לגדל שני תינוקות בבית. בררתי מה מערכת היחסים שלה עם אמא ואיך היא תפקדה בבית לנוכח העובדה שהיא גידלה שני תינוקות כמעט לבד. תוך פחות משעה היתה לי תמונה ברורה של מקור הקושי של רונית, ומה הוביל אותה להתנהלות כבוגרת, ואז התחילה העבודה.
הדבר הראשון היה לבדוק בסיפור חייה מה התרחש ולעשות עבורה את החיבורים הנכונים. היא הבינה מה קרה לה בילדות שהביאה אותה להתנהלות שלה היום ואיך ההתנהלות שלה כיום קשורה למה שעבר עליה.
כאשר אדם מבין את החיבורים להתנהלותו ומבין את הקשר הישיר שיש בין מה שעבר עליו בילדותו ולבין ההתנהלות היום יומית, יותר קל לו לקבל את עצמו ואת התנהלות, והוא אף מפסיק להאשים את עצמו ולחשוב שמשהו אצלו לא תקין.
יש הרבה אנשים שחושבים שהם שרוטים וכך נולדו, ואין להם שום דבר לעשות בנידון. זוהי תחושה קשה ביותר, במיוחד כאשר אתה לא אוהב את חייך או את מה שיצא מהם. התחושה הזו אף נהיית יותר קשה כאשר יש התקפי חרדה פיזיים, שאין לנו שליטה עליהם ואז התחושה היא שאני משתגעת, ולא יכולה לעשות כלום בנידון.
לאחר שרונית הבינה את מצבה, רק עצם ההבנה והחיבורים הורידו את המתח והלחץ.
היא התחילה להשתמש בכלי "פריקה מבוקרת" (כלי שפיתחתי) בכדי לשחרר את כל הרגשות הקשים שהדחיקה במהלך חייה. פריקת הרגשות הקשים והבנתה את מצבה, כבר הורידו את המתח והלחץ, דבר שגרם להתקפי החרדה להגיע לעיתים יותר רחוקות.
הדבר אף עזר לה להתמודד עם ההתקפים שעדיין הגיעו ולהתגבר עליהם לבד.
בתהליך שעברנו יחד השתמשתי בכלים של הפסיכותרפיה הגופנית שכללו מעבר לדיבור גם דמיון מודרך ומגע, דבר שעוזר לשחרר את הכיווצים שנוצרו בתוך הגוף. ותוך כדי שחרור רגשות קשים שהודחקו במשך שנים בגופה, התפנתה לה הרבה אנרגיה לעשיה.
לאחר תהליך של כמה חודשים, רונית חזרה לתפקוד מלא, שבא לידי ביטוי בכך שחוותה רוגע, שלווה וביטחון.
היא הצליחה מאד בעבודתה ואף בהמשך קיבלה העלאה במשכורת, היה לה כוח וסבלנות לבעלה ולילדיה, ואף לעצמה. היא התחילה להתעסק בתחביבים שעשו לה טוב ושיפרו את חייה.
שלב הקיים הנו השלב הראשוני והחשוב ביותר באבני היסוד של הילד. לאחר שלב זה כל יתר השלבים יושבים ומתבססים על שלב זה.
