אין תרופה לאלרגיות, אבל הסימפטומים יכולים להיות מנוהלים. הדרך הטובה ביותר להתמודד איתם היא למנוע את האלרגנים. כלומר, ההורים צריכים לחנך את ילדיהם מוקדם
אבק, חתולים, בוטנים, מקקים. נשמע כמו אוסף מוזר ולא קשור, אבל לכולם יש מכנה משותף: ילדים יכולים להיות אלרגיים אליהם. אלרגיות הן הגורם העיקרי למחלות בארצות הברית. לחמישים מיליון אמריקאים, כולל מיליוני ילדים, יש סוג של אלרגיה. למעשה, אלרגיות הם הגורם הישיר להחמצת כשני מיליון ימי לימוד מדי שנה.
מהי אלרגיה?
אלרגיה מתרחשת כאשר המערכת החיסונית נאלצת להגיב לחומר חיצוני בצורה נרחבת. המערכת החיסונית מטפלת בחומר (הנקרא אלרגן ) כפולש ומנסה להיאבק בו, מה שגורם לתסמינים שיכולים לנוע בין מטרידים ולא נוחים לבין סכנת חיים.
בניסיון להגן על הגוף, המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים הנקראים אימונוגלובולין E (IgE). נוגדנים אלה גורמים לתאים מסוימים לשחרר כימיקלים (כולל היסטמין) למחזור הדם כדי להגן מפני האלרגן "הפולש".
שחרור של כימיקלים אלו גורם לתגובות אלרגיות. התגובות יכולות להשפיע על העיניים, האף, הגרון, הריאות, העור ומערכת העיכול. חשיפה עתידית לאותו אלרגן תפעיל תגובה אלרגית זו שוב.
כיצד מזהים אלרגיה אצל ילדים?
אם לילדכם יש סימפטומים של הצטננות שנמשכים זמן רב יותר משבוע או שבועיים, או אם הם מפתחים התקררות באותו זמן בכל שנה גם אם הם כבר ילדים גדולים, שוחחו עם הרופא שלכם, ע״מ שיבדוק את הסימפטומים ומתי הם מופיעים. בהתבסס על התשובות ובדיקה גופנית, הרופא עשוי לאבחן אלרגיה ולרשום תרופות, או להפנות את הילד לרופא מומחה בטיפול באלרגיות עבור בדיקות אלרגיה.
בדיקת אלרגיות
כדי למצוא את הגורם לאלרגיה, הרופאים בדרך כלל עושים בדיקות עור עבור האלרגנים הנפוצים ביותר.
כמות קטנה של אלרגן מוזרקת מתחת לעור. בדיקה זו עוקצת קצת אך לא כואבת.
לאחר כ -15 דקות, אם מופיע במקום סימן אדמדם (כמו עקיצת יתוש), התוצאה היא חיובית ויש לתת לילד טיפול מתאים.
גם אם הבדיקה מראה תוצאה חיובית לאלרגיה, חייבים להופיע סימפטומים כדי להיות מאובחנים עם אלרגיה. לדוגמה, פעוט שקיבל תוצאה חיובית עבור אלרגן קרדית האבק אבל איננו מתעטש תוך כדי משחק על הרצפה או השטיח איננו נחשב כאלרגי לקרדית האבק.
טיפול באלרגיות
אין תרופה לאלרגיות, אבל הסימפטומים יכולים להיות מנוהלים. הדרך הטובה ביותר להתמודד איתם היא למנוע את האלרגנים. כלומר, ההורים צריכים לחנך את ילדיהם מוקדם ולעתים קרובות, לא רק על האלרגיה עצמה, אלא גם על התגובות שהם יכולים לקבל אם הם צורכים או באים במגע עם האלרגן.