[vc_row][vc_column][vc_custom_heading source="post_title" font_container="tag:h1|text_align:right" use_theme_fonts="yes" el_class="titelh1"][vc_column_text]תודה לכל מי שקרא עד פה…
בואו נדבר על תודה. ועל הכרת תודה.
הרבה פעמים אני שומעת מהורים את הציפיה להכרת תודה מילדיהם. הרי אנחנו עושים כל כך הרבה בשבילם, מתאמצים, מוותרים, משקיעים, נותנים… ונדמה שאף אחד לא מעריך את זה. ולא רק שלא מעריכים, גם כועסים כשמשהו לא מסתדר… לפעמים נראה שאנחנו מגדלים "פרזיטים" קטנים!
אז זהו, שלא.
כי בואו נחשוב רגע בהגיון: אם אני מרגיל את הילד שלי להתנהגות או לרמת רווחה מסוימת, הוא באמת לא יכול להעריך אותה במיוחד. זה מה שהוא מכיר, וכל נאום בסגנון "אם היית גדל בבית אחר" או "אף ילד לא מקבל מה שאת" הוא ערטילאי, לא מועיל אלא גם מעצבן… תנסו לחשוב אם באמת התרגשתם כשההורים שלכם אמרו ש"הילדים בהודו (או אפריקה…) היו שמחים מאוד לקבל את הצלחת שלך!". נכון שלא?
זה לא אומר שאסור להרגיל את הילד שלי לטוב, או קצת לפנק, אלא פשוט שאני צריכה ללכת עם ההחלטות שלי ולא לצפות כל הזמן שיכירו לי תודה עליהן. אם החלטתי שאני מכינה כל יום ארוחת צהריים חמה לילדים שלי, וזה מה שהם מכירים, אין סיבה לנפנף בזה כשאני כועסת עליהם. זו היתה החלטה שלי. אם החלטתי לעזור בשיעורים פרטיים, לא לצפות שהם יודו לי על זה כל הזמן, ולא להיעלב אם הם קצת מתלוננים.
כי להעריך אני יכולה רק כשאני מבינה שיש כאן משהו שדרש מאמץ, שאינו מובן מאליו, והרבה פעמים אנחנו מסתירים מהילדים שלנו את המאמץ.
ובכל זאת, כולנו נשמח לקצת הערכה… אז הנה כמה רעיונות איך מעודדים ילד להעריך ולהכיר תודה:
– שתפו את הילדים בחלק מעבודות היום יום. זו הזדמנות טובה להבין שהסלט לא נחתך מעצמו, שמישהו מחליף את המצעים ושהכביסה לא מתקפלת מעצמה. וזה לא עונש, רק השתתפות במאמץ ותחושה טובה של תרומה ועזרה.
– תנו דוגמה אישית, ותתחילו לומר תודה לאחרים. אפשר להודות לבן/בת הזוג על הארוחה הטעימה, על שנת הצהריים שניתנה לי בהפתעה, על הקשבה. אפשר גם להודות לשומר בכניסה לגן ולהסביר לילד על עבודתו, להודות למורה באזני הילד או לשתף בכתיבת הודעת תודה. העולם נעשה כך קצת יותר נעים… והם לומדים מכם.
– וגם לילדים מגיעה תודה! הגדולה שמרה קצת על האח הקטן ויכולתם לשוחח בטלפון/לשתות קפה? "תודה חמודה, עזרת לי". הילד עזר לכם לסחוב שקיות מהסופר? "תודה, הקלת עלי". הקטן היה סבלני לשיחה עם חברה שפגשת ברחוב? המתבגרת הכינה ארוחת ערב גם לך? המתבגר שיתף אתכם בהתלבטות? שום דבר מאלה אינו מובן מאליו.
אמירת התודה אומרת לילד שלא רק שאני מעריכה את מה שעשה, אלא- וזה חשוב יותר- שראיתי. את ההשתדלות, את המאמץ. ואם תקפידו לומר לילד תודה אמיתית, יהיה לו יותר רצון להשקיע ולהשתדל, וכמו שאתם תשימו יותר לב לדברים הטובים שהוא עושה, ככה גם הילד ישים לב להשקעה ולמאמץ שלכם.
ויום אחד, מתישהו, הוא יוכל לומר תודה. ואז – וזו ההערכה האמיתית – הוא יתנהג כך עם הילדים שלו.
ת-ודו שאני צודקת.
ועוד דברים ת-ורמים בת' של הורות: תפקיד, תקשורת, תרומה ומועילות, תהפוכות, תמרונים, תובנות ו…
מה עוד? מוזמנים להוסיף, להביע דעתכם, לשאול שאלות, ולתרום תובנות. מחכה לקרוא![/vc_column_text][vc_row_inner][vc_column_inner el_id="tbnames"][vc_separator color="custom" style="solid" show_icon="yes" accent_color="#f7f7f7"][vc_column_text]רוצים להצטרף אלי לדרך של שיתוף פעולה בין הורים לילדים, סמכות הורית מיטיבה ויחסים טובים?
מוזמנים לעמוד שלי ענת מישורי דרעי – הנחיית הורים , בחרו את הדרך שמתאימה לכם – סדנת הורות קבוצתית, מפגשים אישיים בקליניקה או בסקייפ, וצרו איתי קשר.
ענת מישורי-דרעי – הנחיית הורים, 050-5263693[/vc_column_text][/vc_column_inner][/vc_row_inner][vc_empty_space height="64px"][/vc_column][/vc_row]
