[vc_row][vc_column][vc_custom_heading source="post_title" font_container="tag:h1|text_align:right" use_theme_fonts="yes" el_class="titelh1"][vc_column_text]"ניהול קונפליקטים" – נשמע כמו מושג מעולם העבודה. ת'כלס, הוא לגמרי לגמרי קשור גם בבית. איך?
קונפליקט נוצר כאשר לשני צדדים (או יותר) יש צרכים או רצונות מנוגדים, והם תלויים זה בזה להשגתם של אותם צרכים. נשמע מוכר?
עכשיו תדמיינו ששני הצדדים (או יותר) נמצאים אצלכם בבית (טוב, אתם עשיתם אותם), והם מביעים בקול גדול את צרכיהם ורצונותיהם, את אי שביעות רצונם אחד מהשני ומהמצב בכלל, פוצחים במחאה קולנית ומעצבנת, שלפעמים כוללת מילים ומושגים שלא ידעתם שהם יודעים בכלל, ומהר מאוד גם מנסים לגרור אתכם לקונפליקט שלהם… נשמע עוד יותר מוכר?
אז גם בבית (ובכל גיל…) צריך לנהל קונפליקטים, ולא רק שכדאי לעשות זאת בדרך יעילה ומכבדת שתוביל לשיתוף פעולה, אלא שצריך גם ללמד את החוכמה הזו גם את הילדים שלנו. מורים לחיים, כבר אמרנו? איך אפשר ללמד שני ילדים צועקים ורגוזים לנהל את הקונפליקט שלהם בצורה נכונה?
אז זהו, שכשהם צועקים ונסערים אי אפשר ללמד כלום. הנאום הכי יפה ייפול כאן על אוזניים ערלות. אף אחד (גם אנחנו) לא פנוי לתובנות וללמידה כשהוא נסער, כועס או פגוע. אבל אם תפסתם את זה רגע קודם, או שאתם אחרי הסערה, אפשר להדגים (דוגמה אישית! לא נאומים!) איך מתנהלים בקונפליקט.
הנה הצעה עם פרוטוקול "מלא", ואני מזמינה אתכם להתאים אותו לסיטואציה, לגיל ולהבנה:
– העלאת הנושא: נגיד שבכל נסיעה הילדים רבים מי יושב איפה באוטו. במצב רגוע, לא תוך כדי נסיעה (!), הזמינו אותם לשיחה והציגו את הבעיה: "בהרבה נסיעות שלנו אתם מתחילים לריב… זה לא נעים לי ובטח גם לא לכם".
– הקשבה: תנו לכולם להביע את רצונותיהם. אם הסיפור מתארך (כמו שרק ילדים צעירים יודעים להאריך אותו…) , תמקדו אותם ע"י שיקוף: "אז אתה אומר שאתה רוצה לשבת בצד כדי לראות את הדרך".
– הביעו אמפטיה לשני הצדדים, הראו להם שאתם רואים מה הם מרגישים: "אני מבינה שקשה לך לישון כשאתה יושב באמצע", "באמת קצת צפוף מאחורה".
– תנו לילדים את האחריות למציאת פתרון: "מה אתם מציעים?" "מה נעשה בנסיעה הבאה?"
לילדים קטנים – הציעו אתם שני פתרונות לפחות, כך שהם יצטרכו לבחור. והגדולים יותר (ארבע ומעלה) – התייחסו ברצינות לפתרונות שלהם. אפשר למשל לרשום את ההצעות על פתק, לדון בכל פתרון, לבדוק מחירים ורווחים (כדי להיזכר למה חשוב שהם יבחרו, אל תתעצלו, תקפצו לקרוא את האות ב' – "בחירה").
– החליטו יחד על הפתרון, והודיעו שאתם מנסים אותו למשך זמן מוגדר (והגיוני). אם הוא לא יעבוד – פתחו את "רשימת הפתרונות" לדיון מחדש.
– ובנסיעה הבאה, כשיצוץ הקונפליקט מחדש (בואו לא נהיה תמימים, כן?), הזכירו להם את ההחלטה שקיבלו. בלי כעס.
זה הכל…
והעניין הוא לתרגל את צורת ההתנהלות הזו שוב ושוב. גם כשאתם בקונפליקט מול בן/בת הזוג. דוגמה אישית כבר אמרתי היום? נכון שזה לא קל, ולוקח זמן, אבל תזכרו שבהתנהלות כזו, כשאתם מאפשרים להם למצוא פתרון ולהתנהל לפיו, כולם מרוויחים.
כי הם ייטו יותר לקיים את הפתרון שהם הציעו, אז יש יותר סיכוי ל"שקט",
כי הם מתנסים בלקיחת אחריות על מעשיהם,
כי הם לומדים שיש ביכולתם למצוא פתרונות בעצמם, ולסמוך על עצמם,
וכי ככה יש יותר סיכוי שיעשו זאת עם האחים שלהם – ואחר כך בחיים בכלל: שיתנהלו היטב גם בקושי ובקונפליקט, בלי לעבור לצעקות ועלבונות אבל גם בלי לוותר מיד, ושידעו לפתור בעיות ועימותים מתוך הקשבה, כבוד וחשיבה משותפת. וזה מה שרצינו, נכון?
ועוד דברים נ-פלאים בנ' של הורות: נחת, נדיבות, נוכחות הורית, נשיקות וחיבוקים, נוער, ו…
מה עוד? מוזמנים להוסיף, להביע דעתכם, לשאול שאלות, ולתרום תובנות. מחכה לקרוא! [/vc_column_text][vc_row_inner][vc_column_inner el_id="tbnames"][vc_separator color="custom" style="solid" show_icon="yes" accent_color="#f7f7f7"][vc_column_text]רוצים להצטרף אלי לדרך של שיתוף פעולה בין הורים לילדים, סמכות הורית מיטיבה ויחסים טובים?
מוזמנים לעמוד שלי ענת מישורי דרעי – הנחיית הורים , בחרו את הדרך שמתאימה לכם – סדנת הורות קבוצתית, מפגשים אישיים בקליניקה או בסקייפ, וצרו איתי קשר.
ענת מישורי-דרעי – הנחיית הורים, 050-5263693[/vc_column_text][/vc_column_inner][/vc_row_inner][vc_empty_space][/vc_column][/vc_row]
